%E2%80%8F%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%
%E2%80%8F%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94%

שמי הוא יצחק טולדנו, וספק אם את סיפורי ניתן לתאר במילים. את סיפור חיי סיפרתי אין ספור פעמים ברחבי הארץ בפורומים שונים, בנאומים - מול אנשים הזקוקים למוטיבציה, נוער ומקבלי החלטות. בין היתר נבחרתי מבין כל הסטודנטים בארץ לנאום נאום השראה מטעם טד ב"כנס ישראל לצעירים".

בנוסף, סיפורי קיבל חשיפה רחבה גם בתקשורת- בעיתונים השונים, ברדיו ובכתבות טלוויזיה.

 

נולדתי למשפחה דתייה, אך עם משפחתי לא הסתדרתי ונאלצתי לצאת אל הרחוב בגיל 14 . חייתי כהומלס ללא קורת גג קבועה מעל ראשי במשך מספר שנים. בעקבות כך, עזבתי את הלימודים בשלב מאוד מוקדם ולא סיימתי תיכון. על אף כל הקשיים התגייסתי למשמר הגבול, בתור חייל בודד. לאחר מכן, עד גיל 31 עבדתי בעבודות מזדמנות, עד שהגיע רגע התפנית של חיי. עשיתי חשבון נפש עמוק עם עצמי, והחלטתי ש"נמאס לי מזה שנמאס לי". החלטתי לרוץ אחרי חלומי מילדות - להיות עורך דין.

 

ניגשתי למכללת צפת ונרשמתי למכינה של השלמת בגרויות. כל התלמידים סביבי היו בעלי 12 שנות לימוד, ולי בקושי היה ידע בסיסי בכל דבר שקשור ללימודים, למען האמת הייתי אנאלפבית. בכל פעם שידי הייתה עולה לאוויר לשאול שאלה, שאר התלמידים היו צוחקים כיוון שידעו שילד יכול לענות עליה. לאחר כחודשיים החל השינוי, כבר לא ראיתי סביבי הרבה פרצופים לועגים, כאשר לימדתי אותם שיעורים פרטיים וסיימתי בהצטיינות. גם את הפסיכומטרי לאחר מכן צלחתי.

 

היום, במבט לאחור, אני מבין שהחסרונות שלי מאז הפכו להיות היתרונות שלי היום. היתרון הכי משמעותי שלי הוא האופי החזק והידיעה שהכל אפשרי - אם אני רוצה, אני יכול!

 

היה לי חלום בראש ששינה את חיי ודחף אותי קדימה. ההצלחה שלי היא לא בגלל שהייתי יותר חכם מאחרים, אלא בגלל שהייתי מוכן לעשות משהו שלא הרבה אנשים מוכנים לעשות. הייתי מוכן לוותר על כל מי שאני, בכל זמן נתון, עבור מי שאהפוך להיות. כשהם יצאו - אני למדתי, כשהם ישנו - אני למדתי, וכשהם נכנסו להתפנות - אני נכנסתי להתפנות עם ספר ביד.

הגעתי למכללה עם "צבעי מלחמה" על הפנים, עם חלום של ילד שישן על ריצפה קרה.לאחר שהתקבלתי ללימודי המשפטים, הבנתי מהר מאוד שיש לי לא רק את הכוח להשתנות בעצמי, אלא גם את הכוח לשנות חיים של אחרים, ולעזור לנוער שעובר קשיים דומים לאלו שאני עברתי.

 

כיום אני סטודנט למשפטים, יושב ראש מועצת הסטודנטים למשפטים של מכללת צפת. בשלוש השנים האחרונות אני מנהל מרכז למידה המעניק שוויון הזדמנויות - שם ילדים שמגיעים ממשפחות קשות יום מקבלים שיעורים פרטיים בחינם חמישה ימים בשבוע.

 

בנוסף לכך אני מרכז את כפר הסטודנטים בצפת, שממוקם בשכונה מוחלשת, כדי שהילדים החיים שם יחשפו למודלים אחרים לחיים. אני עושה את כל זה, כי לא משנה על איזו במה אני עומד, ולא משנה כמה אנשים יש באולם, תמיד יש כיסא ריק, ובכיסא הזה אני רואה מולי ילד בן 15 .ילד שנראה רעב, עצוב והוא מנענע באצבעו לעברי ואומר "שלא תשכח מאיפה באנו". הילד הזה הוא אני! ואם אשכח מהיכן הגעתי, ממילא איני קיים עוד.

 

יכולתי להיכנע כשהייתי ברחוב, אבל בחרתי בחיים. ידעתי שאני אדם ולחיים שלי יש ערך ומשמעות!

 

אשמח להגיע להרצות אצלכם, לספר את סיפור חיי, לחלוק אתכם את ניסיון החיים העשיר שלי.לאפשר לכם לראות את החיים מזווית אחרת, לתת מוטיבציה ולהעביר את המסר שלי לאחרים, שידעו שהכל אפשרי.